מילון מונחים

מילון מונחים הקשורים למוות בכבוד

אותנזיה: Euthanasia מיתה יפה (יוונית).

אותנזיה אקטיבית: ראה "המתת חסד".

אותנזיה פסיבית: ראה "מוות בכבוד".

איכות חיים: טיב החיים, המהות הפנימית של החיים.

גסיסה: המצב האחרון במחלה לפני המוות. מצב כזה עלול להימשך פרקי זמן שונים, אך קצרים יחסית. הדיעה המקובלת בהלכה היהודית היא שאין לעכב את המוות במצב של גסיסה (שב ואל תעשה) ואף לסלק גורמים העלולים לעכב מוות (הסרת המונע).

גריאטריה: ענף רפואי שעניינו מחלות זקנה.

גרונטולוגיה: מדע שעניינו תופעות הזקנה.

ההשפעה הכפולה:כבר במאה ה-16 גיבשו באנגליה אנשי דת קתולים פילוסופיה הנקראת "ההשפעה הכפולה". השקפה זו קובעת שאם נעשתה פעולה להקלת כאבים עזים, אפילו אם הביאה למוות, הרי שלמרות התוצאה הפעולה עצמה מוסרית, כי נעשתה מתוך כוונה טובה. על פי השקפה זו מותר לרופאים לתת לחולים סופניים מנת יתר של סמים משככי כאבים, אם הכוונה להקל על החולה ולהיעתר לבקשתו.

הימנעות מהארכת חיים: אותנזיה פסיבית Passive Euthanasia הימנעות מכל פעולה שתכליתה הארכת חיים מלאכותית, וזאת על ידי אי עשייה או על ידי הפסקת פעולה שכבר נעשתה.

המתת חסד: אותנזיה פעילה Active Euthanasia : פעולה הנעשית כדי להמית אדם חולה, כגון זריקת רעל.

"המדרון החלקלק": מונח משפטי המתאר מצב שיש בו סכנת התדרדרות למצב חמור יותר, למשל המתת חסד לחולים סופניים עלולה לגרור המתת חולי נפש, מפגרים וכו'.

הסכמה מודעת: מושג משפטי המדבר על הסכמת חולה לטיפול רפואי לאחר שקיבל מידע והבין את כל הכרוך בטיפול זה. כיום על כל חולה המאושפז בבי"ח לחתום על טופס הסכמה מודעת לפני כל טיפול רפואי.

חולה נוטה למות: מונח שהתקבל בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לקראת העלאת חוק ההימנעות מהארכת חיים. בא במקום גסיסה או מצב סופי.

חוק זכויות החולה: חוק שנתקבל בכנסת בשנת 1996 ועוסק בזכויות החולה מהיבטים שונים, כגון זכות המידע, זכות להתייעצות נוספת, הסכמה או אי הסכמה לטיפול, זכויות כספיות וכדו'.

חיים בכבוד: חיים בהתאם להשקפת העולם ולערכים שהאדם מאמין בהם.

מוות בכבוד: מוות ללא הארכת חיים מלאכותית, הגורמת לאיבוד צלם אנוש ולויתור על איכות החיים. בלשון עממית אנו מכנים זאת לתת לטבע לעשות את שלו.

מוות קליני: הפסקת פעילותו של גזע המוח. מקובל על ידי הרפואה כרגע המוות.

מוסד סיעודי: מוסד המטפל באנשים שעקב מצב בריאותם אינם מסוגלים לטפל בעצמם בתיפקודים היומיומיים, כגון רחצה, אכילה וכדו'. מוסד סיעודי חייב להיות בפיקוח משרד הבריאות.

מוסד סיעודי מורכב: מוסד המורשה לטפל בחולים סיעודיים, שנוסף לאי תיפקודם זקוקים לטיפול רפואי. במוסד כזה חייב להיות רופא אחד לפחות, והוא חייב ברשיון מיוחד של משרד הבריאות. רק מעט מאד מוסדות סיעודיים מורכבים פועלים בבתי אבות. רוב המחלקות הסיעודיות נמצאות בבתי חולים.

מחלה כרונית: מחלה ממושכת שאינה ניתנת לריפוי מלא, אולם תרופות וטיפולים רפואיים מביאים להקלה במצב החולה ומאפשרים לו המשך חיים סביר.

מחלה סופנית: מחלה שלרפואה אין פתרון הן לגבי ריפוי מוחלט והן לגבי שיפור מתמיד במצב החולה. מצב החולה מתדרדר והולך עד המוות.

מחלת שיטיון: קבוצת מחלות הנגרמות מהרס תאים במוח וגורמות לחולה לתפקד בצורה חסרת הבחנה והבנה. הידועות ביותר בקבוצה זו הן אלצהיימר ודמנטיה.

מכשירים תומכי חיים: מכשירים שתפקידם להאריך את חיי החולה באופן מלאכותי במקום אברים שחדלו לתפקד. לדוגמה מכונת הנשמה, דיאליזה וכו'.

מצב סופי: שלב אחרון במחלה סופנית.

מתן הנחיות רפואיות מקדימות: הוראות בכתב שאדם נותן בהיותו בריא וצלול דעת לגבי טיפולים רפואיים שיש לתת לו או שיש להימנע מלתת לו בהיותו במצב סופי וחסר הכרה. זהו השם הרשמי שנתקבל בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לטופס המכיל הנחיות רפואיות מקדימות. טופס זה נחתם במעמד שני עדים ואפשר למנות בו בא כוח שיוציא אותו לפועל אם וכאשר כותב הטופס יהיה במצב הנ"ל. החוק שאושר בכנסת בשנת 2005 הפך אותו למסמך חוקי. בעמותת ליל"ך מצוי נוסח כתוב של הטופס הנ"ל העומד לרשותו של כל חבר.

סיעוד: טיפול בחולה שאינו מסוגל לטפל בעצמו.

צוואה בחיים: השם הבלתי רשמי של מתן הוראות רפואיות מקדימות. יכולה להינתן בכתב או בעל פה.

"צמח": מי שנמצא במצב של חוסר הכרה מתמיד, אך גופו ממשיך לתפקד באופן פיזיולוגי.

קדושת החיים: העמדת המשך החיים לפני כל שיקול אחר. זוהי בדרך כלל השקפת העולם היהודית ההלכתית. נקודת המוצא היא "ובחרת בחיים". קיום החיים הכרחי גם כאשר איכות החיים נפגמת או נעלמת (ראה ערך "גסיסה").

שבועת היפוקרטס: שבועה שרופאים נוהגים להישבע עם סיום לימודי הרפואה. היא כוללת ציוויים רבים בתחום המוסרי והמקצועי של הרופא. מקורה ביוון הקדומה. במשך השנים חוברו שבועות רופא רבות המבוססות על שבועת היפוקרטס ומותאמות למקום ולזמן. בישראל נהוגה "שבועת הרופא העברי". כיום ערכה של שבועת היפוקרטס הוא טקסי בעיקרו, מאחר ובמציאות אין אפשרות מעשית לרופא למלא את כל סעיפיה והוראותיה.

חומר עזר "הזכות לכבוד והחובה לכבד", ערכת לימוד לביה"ס התיכון. כתבו וערכו בינה דיבון וד"ר רותי רביד.

Comments are closed.