בית

הזמנה לאסיפה כללית מיוחדת

חברי עמותת ליל"ך, אשר שילמו דמי חבר לשנת 2022, מתבקשים ומוזמנים להתכנס לאסיפה כללית מיוחדת, ביום ד', 7.12.2022 בשעה 18:30.

האסיפה תתקיים בכינוס זום בקישור אשר יפורסם באתר העמותה ביום האסיפה החל מהשעה 10:00.

מטרת ההתכנסות הינה שינוי נדרש בתקנון העמותה לשם התאמתו לדרישות החוק לצורך הכרה בעמותה כמוסד ציבורי כמשמעו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

הכרה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה תקנה לתורמים לעמותה הטבת הנחה ממס לפי פקודת המיסים.

השינויים המוצעים בתקנון העמותה הינם כדלקמן:

סעיף 21 לתקנון: העברת נכסים עודפים

המקור: "פורקה העמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, יועברו נכסים אלה לעמותה אחרת בעלת מטרות דומות."

השינוי: ""פורקה העמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, יועברו אלה לידי מוסד ציבורי אחר, בעל מטרות דומות כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת המס, ולא יחולקו בין חבריה." 

אימוץ סעיף 22:  שונות

"נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך ורק למטרותיה וחלוקת רווחים או טובת הנאה בכל צורה שהיא, בין חבריה, אסורה."

ההצבעה באסיפה הינה אישית . זכות ההצבעה אינה ניתנת להעברה, אלא באמצעות יפוי כח שיועבר לא יאוחר מהשעה 10:00 בבוקר ביום ההצבעה למשרדי העמותה בכתובת lilach19office@gmail.com.

נוכחותכם חשובה מאוד!

וועד עמותת ליל"ך

——————————————————————————————————————————————————

החזון: עמותת ליל“ך מאמינה באוטונומיה של האדם על גופו, ובזכותו למות בכבוד, תוך צמצום מירבי של סבלו. הרפואה המודרנית מאפשרת להאריך חיי אדם במצב סופני, באמצעים מלאכותיים, אולם איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי שאינו תלוי בזולת נשללים ממנו. ההתכוננות לקראת סיום החיים ושבירת הטאבו מהעיסוק במוות, מקילה על האדם בחייו, מביאה רוגע, ומגדילה את העצמאות והביטחון.

עמותת ליל"ך שוקדת על:

  • חקיקה. עמותת ליל"ך היתה מיוזמי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ב-2005, שנועד למזער ייסורים ולשמור על כבוד החולה. עתה יזמה ליל"ך קידום תיקונים לחוק, שנידונים בכנסת.
  • יידוע ועידוד האזרחים/ות למילוי טפסים ע"פ החוק שיבטאו את רצונם בסוף חייהם (הטפסים נמצאים באתר משרד הבריאות ובאתר שלנו).
  •  הסברה במפגשים לכלל האוכלוסיה, לאנשי רפואה, ולעורכי דין.

היו לי אחלה חיים
עד שלושת החודשים האחרונים

תמלול וידאו

איש מדבר למצלמה) הוי, תודה לאל שזה נגמר. האמת היו לי אחלה חיים. כלומר עד שלושת החודשים האחרונים.

כשהביאו אותי לבית חולים כל מה שרציתי זה לחיות. אחרי שבועיים כל מה שרציתי היה לגמור עם זה. קם בוקר זריקה, עוברת שעה עירוי. טלפון מהילדים בדיוק אני נרדם. כל יום מגדילים את המינון של משככי הכאבים ועדיין כאבי תופת! אבל אני לא יכול בלי זה. שלום, אני לא רק גוסס, אני גם נרקומן.

ריח מסריח עולה מהמסדרון. מאיפה זה בא? (בלחש) זה אני. אחות. אחות!! לפחות עומדים לקלח אותי, אני מתרגש. (צועק) אחות! אחות!! אבל אז בא האח יבגני.

הנה אשתי מגיעה. והילדה שלי איזה יפות אתן, כמה אני אוהב אתכן! הבת שלי בוכה. למה את בוכה מתוקה? למה את בוכה מתוקה, אני אוהב אותך. אני אוהב אותך! את שומעת אותי? הלו! מה זה איבדתי את היכולת לדבר. היי! היי!! טוב, די! מישהו יכול להרוג אותי בבקשה?

אתם שם בצד השני. כדאי שתשימו לב לרגע. בכל שנה מגיעים לבתי החולים חולים חשוכי מרפא, ולמרות שהם מבקשים שלא יחברו אותם למכונות מאריכות חיים, סתם בגלל פרוצדורה ביורקרטית משפטית, הם נאלצים לסבול לשווא. אם אתם רוצים שליטה על הרגעים האחרונים שלכם, אם אתם רוצים לסיים אותם כמו שאתם רוצים, תעשו לעצמכם טובה.

כיתוב: זה הזמן למלא הנחיות רפואיות מקדימות – צוואה בחיים.

תעצרו את החיים, אני רוצה לרדת.
ענת מאור – יו"ר
בינה דיבון –
יו"ר בדימוס
כבוד השופט בדימוס אליהו מצא – נשיא העמותה, ז"ל