ליל"ך, היוזמת לתיקונים לחוק העדפות טיפוליות והחולה הנוטה למות, התשפ"ג-2023.

יובילו את הצעת החוק בכנסת: ח"כ מטי צרפתי הרכבי ועוד 17 ח"כים.

את הצעת החוק ניתן לראות בקישור זה.

הרקע: חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, הסדיר את הטיפול בחולים סופניים, ומבטיח את זכותם להשפיע על גורלם בתקופה קשה זו. החוק מאפשר לכל אדם למלא טופס ייפוי כוח נוסח מקוצר או הנחיות רפואיות מוקדמות, ובו הוראות כיצד ברצונו להיות מטופל, או להימנע מטיפול, אם יהיה מוגדר כחולה נוטה, שנותרו לו 6 חודשים לחיות.

הצורך בהכנסת תיקונים בחוק: ברם. עם כל חשיבות החוק, התגלו בו קשיים בביצוע, ולמצער, מספר הממלאים בארץ, נמוך. ב 2015, הקימה שרת הבריאות דאז, יעל גרמן צוות לבדיקת החוק, בראשות המנכ"ל, ארנון אפק. שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא ז"ל, כשהיה נשיא ליל"ך, ניסח המלצות אלה כהצעת חוק ב 2021. לאחריו, בנוסח הנוכחי שמוגש, בעריכתה של ד"ר אורית קמיר, הוספנו שינוי מקיף בהוראות החוק, שנועד להתגבר על קשיים שהתגלו ביישומו בשש עשרה שנות קיומו.

הצעה לתיקון חוק החולה הנוטה למות: תיאור תמציתי של עיקרי ההצעה

הצעת החוק לתיקון חוק החולה הנוטה למות היא יוזמה של "ליל"ך—לחיות ולמות בכבוד", והיא נשענת על המלצות ועדת אפק שבחנה את יישומו של החוק. היא מכילה רוויזיה מקיפה וכוללת בהוראות החוק, שנועדה להתגבר על קשיים שהתגלו ביישומו בשש עשרה שנות קיומו, ולאפשר מימוש מקיף יותר של מטרותיו. חוק החולה הנוטה למות נועד להסדיר את הטיפול בחולים סופניים. לא פחות חשוב מכך: הוא נועד להבטיח את זכותם של חולים סופניים בעלי כשרות משפטית להשפיע על גורלם בתקופה קשה זו, ולהבטיח שכל אדם יוכל לקבוע מראש כיצד ברצונו להיות מטופל אם יהיה חולה סופני חסר כשרות משפטית. הצעת החוק מכילה הוראות רבות שיאפשרו מימושו של חזון הומני חשוב זה. להלן תאור של חלקן.

1 . חוק החולה הנוטה למות מאפשר לכל אדם למלא טופס הנחיות מוקדמות, ובו הוראות כיצד ברצונו להיות מטופל אם יהיה חולה נוטה למות חסר כשרות משפטית (כלומר חולה סופני שאינו כשיר לקבל החלטות). החוק הקים מאגר מידע שבו מתועדים טפסים אלה, כדי שיהיו זמינים למי שמטפלים בחולים במצבים סופניים. ואולם, בפועל, הטפסים מסורבלים ומסובכים למילוי, הציבור אינו מודע לקיומם ואינו יודע כיצד למלאם, ומאגר המידע בו הם מתועדים אינו נגיש למוסדות הרפואיים שאליהם מגיעים חולים סופניים. קשיים אלה מסכלים את מימוש החוק ואת כוונת המחוקק.

הצעת החוק מציעה מגוון דרכים להקל את כתיבתן של הנחיות מקדימות. כך, למשל, היא מציעה שהטפסים יפושטו, שיפורסמו במספר שפות, שצוותים במוסדות רפואיים כמו קופות חולים ומוסדות לטיפול בקשישים יוכשרו לסייע במילוים, וששיחות מתועדות של חולים מאושפזים בבתי חולים עם רופאיהם יוכלו להחשב כהנחיות מקדימות במסגרת האישפוז. עוד היא מציעה שמי שכותבים "יפוי כוח מתמשך" על פי חוק האפוטרופסות, ילמדו מעורכי הדין המסדירים יפויי כוח אלה גם על ההסדרים שניתן לערוך למצבי מחלה סופנית. לא פחות חשוב, ההצעה מציעה לשלב את מאגר המידע המכיל את ההנחיות המקדימות במאגרי מידע שהמוסדות הרפואיים מחוברים אליהם, כך שהטפסים יהיו נגישים וזמינים בקלות בכל מקום בו מטופל אדם במצב סופני.

2 . החוק במתכונתו הנוכחית מכיר בטיפול המקל (הפליאטיבי) החשוב כל כך למי שנוטים למות. ואולם הוא מסתפק בהכרה סמלית בלבד, ואינו מכיל הוראות אופרטיביות בנושא זה. הצעת החוק מציעה להסדיר הכשרה לטיפול מקל, ולהבטיח שבכל מוסד רפואי ישולבו מי שעברו הכשרה כזו ויכולים להעניק טיפול מקל לחולים סופניים. הוראה נוספת בהצעת החוק מסדירה שחולה נוטה למות יהיה זכאי לקבל טיפול מקל בביתו (במקום במוסד) אם הנסיבות מאפשרות זאת. הוראה זו תאפשר לחולים שימיהם ספורים להעבירם במקום אהוב, מוכר ומרגיע.

3 . החוק הקיים מגדיר חולה הנוטה למות כמי שרופאים קבעו שנותרו לו פחות מששה חודשי חיים. ואולם רופאים נוהגים לא להתחייב לגבי אורכה המדויק של תוחלת חיי מטופל, ולכן זכויות החולה הנוטה למות נמנעות מחולים רבים. הצעת החוק מגדירה שגם מי שמחלתו חשוכת מרפא, איכות חייו ירודה מאוד והוא סובל ייסורים קשים ייחשב חולה נוטה למות והזכויות המוקנות בחוק יוענקו לו.

4 . החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר לחולה נוטה למות שאינו מעוניין לקבל טיפול מאריך חיים, לדרוש שעם סיומו של טיפול מחזורי שמאריך את חייו – הוא לא יחודש. ואולם בפועל, יש חולים סופניים שמקבלים טיפולים שאינם מחזוריים, ולא מאפשרים להם לסיימם. הצעת החוק מרחיבה את זכותו של חולה נוטה למות לסיים טיפולים שהוא אינו מעונין בהם, גם אם אי אפשר לעשותם מחזוריים.

ההצעות האמורות, ורבות נוספות, יבטיחו את כבוד האדם ואת חירותו גם לקראת סיום חייו.

ניסחה: ד"ר אורית קמיר