מילון מונחים

מילון מונחים הקשורים למוות בכבוד

א

אותנזיהEuthanasia מיתה יפה (יוונית).

אותנזיה אקטיביתראה "המתת חסד".

אותנזיה פסיביתראה "מוות בכבוד".

איכות חייםטיב החיים, המהות הפנימית של החיים.

ג

גסיסההמצב האחרון במחלה לפני המוות. מצב כזה עלול להימשך פרקי זמן שונים, אך קצרים יחסית. הדעה המקובלת בהלכה היהודית היא שאין לעכב את המוות במצב של גסיסה (שב ואל תעשה) ואף לסלק גורמים העלולים לעכב מוות (הסרת המונע).

גריאטריהענף רפואי שעניינו מחלות זקנה.

גרונטולוגיהמדע שעניינו תופעות הזקנה.

ה

ההשפעה הכפולהכבר במאה ה-16 גיבשו באנגליה אנשי דת קתולים פילוסופיה הנקראת "ההשפעה הכפולה". השקפה זו קובעת שאם נעשתה פעולה להקלת כאבים עזים, אפילו אם הביאה למוות, הרי שלמרות התוצאה הפעולה עצמה מוסרית, כי נעשתה מתוך כוונה טובה. על פי השקפה זו מותר לרופאים לתת לחולים סופניים מנת יתר של סמים משככי כאבים, אם הכוונה להקל על החולה ולהיעתר לבקשתו.

הימנעות מהארכת חייםאותנזיה פסיבית Passive Euthanasia הימנעות מכל פעולה שתכליתה הארכת חיים מלאכותית, וזאת על ידי אי עשייה או על ידי הפסקת פעולה שכבר נעשתה.

המתת חסדאותנזיה פעילה Active Euthanasia : פעולה הנעשית כדי להמית אדם חולה או סובל סבל בלתי אפשרי, כגון זריקת רעל.

"המדרון החלקלק": מונח משפטי המתאר מצב שיש בו סכנת התדרדרות, למשל המתת חסד לחולים סופניים עלולה לגרור המתת חולי נפש, מפגרים וכו'.

הסכמה מדעתמושג משפטי המדבר על הסכמת חולה לטיפול רפואי לאחר שקיבל מידע והבין את כל הכרוך בטיפול זה. על כל חולה המאושפז בבי"ח לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני כל טיפול או הליך פולשני, או לחילופין בהצטרפות לניסוי קליני.

ח

חולה נוטה למותמונח שהתקבל בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לקראת העלאת חוק ההימנעות מהארכת חיים. בא במקום גסיסה או מצב סופני.

חוק זכויות החולהחוק שנתקבל בכנסת בשנת 1996 ועוסק בזכויות החולה מהיבטים שונים, כגון זכות המידע, זכות להתייעצות נוספת, הסכמה או אי הסכמה לטיפול, זכויות כספיות וכדו'.

חיים בכבודחיים בהתאם להשקפת העולם ולערכים שהאדם מאמין בהם.

מ

מוות בכבודמוות ללא הארכת חיים מלאכותית, הגורמת לאיבוד צלם אנוש ולוויתור על איכות החיים. בלשון עממית אנו מכנים זאת לתת לטבע לעשות את שלו.

מוות קליניהפסקת פעילותו של גזע המוח. מקובל על ידי הרפואה כרגע המוות.

מוות במרשם רופא: חוק המאפשר לחולה סופני שרצונו בכך לקבל מידי רופא מרשם של תרופה ממיתה ומרגע זה חלה האחריות עליו בלבד ובידיו ההחלטה אם או מתי להשתמש בתרופה.  חוק זה קים במדינת אורגון, ארה"ב ובעוד חמש מדינות בארה"ב.

מוסד סיעודימוסד המטפל באנשים שעקב מצב בריאותם אינם מסוגלים לטפל בעצמם בתפקודים היומיומיים, כגון רחצה, צרכים, לבוש, אכילה וכדו'. מוסד סיעודי חייב להיות בפיקוח משרד הבריאות.

מוסד סיעודי מורכבמוסד המורשה לטפל בחולים סיעודיים, שנוסף לאי תפקודם זקוקים לטיפול רפואי. במוסד כזה חייב להיות רופא אחד לפחות, והוא חייב ברישיון מיוחד של משרד הבריאות. רק מעט מאד מוסדות סיעודיים מורכבים פועלים בבתי אבות.

מחלה כרוניתמחלה ממושכת שאינה ניתנת לריפוי מלא, אולם תרופות וטיפולים רפואיים מביאים להקלה בסימני המחלה ובמצבו של החולה ומאפשרים לו המשך חיים סביר.

מחלה סופניתמחלה שלרפואה אין פתרון הן לגבי ריפוי מוחלט והן לגבי שיפור מתמיד במצב החולה.מצב החולה מתדרדר והולך עד מוות.

מחלת שיטיוןקבוצת מחלות הנגרמות מהרס תאים במוח וגורמות לחולה לתפקד בצורה חסרת הבחנה והבנה. הידועות ביותר בקבוצה זו הן אלצהיימר ושיטיון.

מכשירים תומכי חייםמכשירים שתפקידם להאריך את חיי החולה באופן מלאכותי במקום אברים שחדלו לתפקד. לדוגמה מכונת הנשמה, דיאליזה וכו'.

מצב סופישלב אחרון במחלה סופנית.

מתן הנחיות רפואיות מקדימותהוראות בכתב שאדם נותן בהיותו בריא וצלול דעת לגבי טיפולים רפואיים שיש לתת לו או שיש להימנע מלתת לו בהיותו במצב סופי וחסר הכרה. זהו השם הרשמי שנתקבל בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לטופס המכיל הנחיות רפואיות מקדימות. טופס זה נחתם במעמד שני עדים ואפשר למנות בו בא כוח שיוציא אותו לפועל אם וכאשר כותב הטופס יהיה במצב הנ"ל. החוק שאושר בכנסת בשנת 2005 הפך אותו למסמך חוקי. 

ס

סיעודטיפול בחולה שאינו מסוגל לטפל בעצמו.

צ

צוואה בחייםהשם הבלתי רשמי של מתן הוראות רפואיות מקדימות. יכולה להינתן בכתב או בעל פה.

"צמח": מי שנמצא במצב של חוסר הכרה מתמשך, אך גופו ממשיך לתפקד באופן פיזיולוגי.

ק

קדושת החייםהעמדת המשך החיים לפני כל שיקול אחר. זוהי בדרך כלל השקפת העולם היהודית ההלכתית. נקודת המוצא היא "ובחרת בחיים". קיום החיים הכרחי גם כאשר איכות החיים נפגמת או נעלמת (ראה ערך "גסיסה").

ש

שבועת היפוקרטסשבועה שרופאים נוהגים להישבע עם סיום לימודי הרפואה. היא כוללת ציוויים רבים בתחום המוסרי והמקצועי של הרופא. מקורה ביוון הקדומה (שבועת היפוקרטס). במשך השנים חוברו שבועות רופא רבות המותאמות למקום ולזמן. בישראל נהוגה "שבועת הרופא העברי". כיום ערכה של שבועת היפוקרטס הוא טקסי בעיקרו, מאחר ובמציאות אין אפשרות מעשית לרופא למלא את כל סעיפיה והוראותיה.