נשיאים

פרופ' אנדרה דה פריס

פרופ' אנדרה דה פריס נמנה עם מייסדי ליל"ך וכיהן כנשיא העמותה מראשיתה עד שנת 1993. היה רקטור אוניברסיטת תל-אביב (בשנים 1969-1972) וחתן פרס ישראל לרפואה (1971). קיבל תואר דוקטור לרפואה באמסטרדאם. עלה לארץ בשנת 1940 ועסק בחקלאות בקיבוץ גבע ובשדה נחמיה. לאחר מכן שב לעסוק ברפואה והתמחה ברפואת משפחה בהדסה ירושלים. היה מנהל המחלקה הפנימית בבית-החולים בילינסון בפתח תקוה. פרופ' דה-פריס ליווה אישית את עמותת ליל"ך בראשיתה ובזכות המוניטין שלו בקרב הקהילה הרפואית, הצליח לבסס את מעמד העמותה. דה-פריס הפגיש את אנשי ליל"ך עם הסתדרות הרופאים והאחיות וארגון העובדים הסוציאליים, שהיו הארגונים הראשונים שהסכימו לדון במסר העמותה בדבר הזכות למות בכבוד.

פרופ' משה מאני

שימש כמנהל המחלקה האורולוגית בבית-החולים תל השומר. כיהן כנשיא ליל"ך בשנת 2000 במשך חודשים אחדים.

השופט משה טלגם

כיהן כנשיא ליל"ך בשנת 2003 עד לפטירתו בנובמבר 2004. משנת 1993 עד יציאתו לגימלאות בשנת 2002 שימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. עוד לפני הצטרפותו לליל"ך היה השופט טלגם הראשון שפסק בזכות חולה לסרב לקבל טיפול רפואי, במשפטו של איתי ארד, טייס קרבי שלקה בניוון שרירים. השופט קבע כי יש לכבד את רצונו של החולה שלא לחברו למכשירי החייאה, ואם יחובר בטעות יש לנתקו מהם. פסיקה זו היוותה ציון דרך במאבק המשפטי על הזכות לחיות ולמות בכבוד. השופט טלגם היה פעיל בעיצוב חוק החולה הנוטה למות והשתתף בוועדת חוקה חוק ומשפט שחוקקה חוק זה.

נולד בשנת 1930 בפנמה, עלה לארץ ב-1932. בוגר הגימנסיה העברית בירושלים, והמכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים, בוגר בית-הספר למשפטים באוניברסיטת תל-אביב (1954). בשירותו בצה"ל שימש כקצין מודיעין ולאחר מכן כיועץ משפטי ביהודה ושומרון. היה שופט צבאי בחברון, ושופט צבאי של בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף משנה. ב-1976 מונה לשופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ובמאי 1993 מונה לסגן נשיא בית-המשפט בתל-אביב.

השופט אליהו מצא

כיהן כנשיא העמותה משנת 2006 עד 2019. נולד בשנת 1935 בתל-אביב. כיהן כשופט בית-המשפט העליון וכמשנה לנשיאו. בשנת 1972 מונה לתפקידו השיפוטי הראשון כשופט צבאי. 33 שנה כיהן במגוון תפקידי שיפוט, עד לפרישתו מבית-המשפט העליון בשנת 2005. בין תפקידיו השיפוטיים לאורך השנים שופט צבאי משפטי, נשיא בית משפט השלום בבת ים ולאחר מכן בתל-אביב, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שופט בית-המשפט העליון. בתוך כך עמד בראש הוועדה המייעצת לעניין סדר הדין הפלילי. בשנת 2005, בהגיעו לגיל 70, פרש מבית-המשפט העליון. באותה עת שימש כמשנה לנשיא בית-המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15. שימש כמרצה במכון להשתלמות שופטים.

יו"רים  ויו"רות

עו"ד יצחק חושן

באוקטובר 1987 ייסד את האגודה למען זכות האזרח על חייו, שלימים הפכה לאגודה "למען הזכות למות בכבוד". בוגר הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב והפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. במשך שלוש שנים היה יו"ר הוועד המנהל של האגודה וטיפל בבעיות משפטיות הקשורות לנושא זכותו של האדם למות בכבוד: בבקשתו של גדעון נקש להתנתק ממכונת ההנשמה המלאכותית שאליה חובר, בנושא המשפטי של התינוקת יעל שפר, שחלתה בטי זקס, ובבקשתו של שמעון נחאייסי אשר חלה במחלת ניוון שרירים.  במשפטו של בנימין אייל, החולה במחלת ניוון שרירים A.L.S , הגיע להישג משפטי – השופט אורי גורן קבע בפסק דין תקדימי, כי חולה סופני זכאי לכף שרצונו יכובד וחייו לא יוארכו באופן מלאכותי. יצחק חושן עצמו היה חולה שנים רבות במחלת פרקים שהלכה והחמירה. נפטר בשנת 2023 – הוא נעזר בשירותי ארגון משאלה אחרונה  שמנגישה ומאפשרת למעוניינים בכך את היכולת לסיים את חייהם באמצעות ארגון DIGNITAS [דיגניטאס], ששוכן בציריך, שוויץ.

ד"ר משה גלבוע

כיהן בתפקיד היו"ר בשנת 1989 במשך חודשים עד מותו. בכיר במשרד החינוך שהאמין במסרים של ליל"ך והעניק לה לגיטימציה מצד הממסד.

רבקה הוכהויזר

כיהנה בתפקיד של יו"ר ליל"ך בשנים 1991-1996, נמנתה עם מייסדי העמותה.  ילידת חיפה. בוגרת לסמינר מורים ב"אורנים". בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ותואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת חיפה. נשואה. אם לשלושה בנים וסבתא. המפגש הראשון שלה עם נושא החיים בכבוד היה כאשר אביה, בן 79, חלה במחלה שגרמה לו סבל רב, היא חשה חסרת אונים מול סבלו, והבטיחה לעצמה שלה זה לא יקרה. ששה שבועות אחרי מות אביה נפטרה גם אמה, והיא החלה לחפש מסגרות בהן תוכל לפעול לשינוי המצב, שבו החולים מתייסרים ומושפלים, כאשר חייהם מוארכים למרות רצונם ולמרות הסבל הכרוך בכך. במסגרת לימודיה באוניברסיטת חיפה החליטה לכתוב עבודת תזה על הנושא "חיים בכל מחיר?" בהנחייתו של פרופ' זאב לוי, שנמנה עם הפעילים הראשונים של ליל"ך. העבודה עסקה בסוגיית הזכות למות בכבוד כפי שהיא מופיעה במחשבה היהודית ובפילוסופיה הכללית. לימים ראה אור ספרה בשם זה. הספר תרם לשינוי עמדת אנשי המקצוע בסוגיית החיים בכבוד. רבקה הוכהויזר הוזמנה שוב ושוב להרצות על הנושא בעשרות פורומים, ופעילותה והפצת המסרים שלה היו לה בבחינת מפעל חיים.

ריטה גור

כיהנה כיו"ר ליל"ך בשנים 2001-2005. גננת במקצועה, כיהנה בהנהלת ארגון נעמת בתפקיד בכיר למעלה מעשר שנים. בעלת אישיות כובשת ויכולת רטורית נפלאה. בעלה, הרמטכ"ל ושר הבריאות מוטה גור, התאבד בביתו בגלל מחלת הסרטן. חרף כהונתו כשר הבריאות, לא היה יכול לסמוך על מערכת הבריאות שתשים קץ לסבלו.

שמה ומעמדה של ריטה גור כאשת הרמטכ"ל והשר פתחו לפני אנשי העמותה דלתות רבות והביאו הישגים לליל"ך. ריטה גור ליוותה בתפקידה כיו"ר ליל"ך את הצעדים הראשונים של החקיקה בכנסת ופעילותה הנמרצת סייעה מאוד לפריצת הדרך של אישור החוק. סייעה בידה חברת הכנסת לשעבר תמר אשל, חברת הועד המנהל בליל"ך, שזכתה להוקרה והערכה מן המחוקקים מכל קצות הקשת הפוליטית.

בינה דיבון

כיהנה בתפקיד יו"ר במשך שתי קדנציות: הראשונה בשנים 1996-2001 והשנייה בשנים 2005-2018. בינה דיבון נולדה וגדלה בתל-אביב. הייתה חברה בתנועת המחנות העולים וממייסדות התנועה המאוחדת. הוכשרה להוראה בסמינר לוינסקי. עבדה כמורה ומחנכת במקומות שונים בארץ. בעשר השנים האחרונות לעבודתה שימשה כמנהלת בית-הספר היסודי על שם ברנר בהרצליה. עקב אמונתה בערכים ההומניסטיים של כבוד האדם וחירותו ושל זכויות האדם והאזרח באשר הם, שמה את הדגש בעבודה על חינוך חברתי. היא הקימה בבתי-הספר שבהם עבדה חברות תלמידים פעילות ואף הנחתה קורסי השתלמות והדריכה מורים בתחום זה במסגרת עבודתה בקורסים להשתלמות מורים על ידי סמינר לוינסקי. לליל"ך הגיעה עקב אמונתה בכבוד האדם, בזכויותיו ובאוטונומיה שלו על גופו. אמונתה זו התחזקה לאחר שחוותה טרגדיה אישית: אחותה הצעירה ממנה נפטרה לאחר ייסורים רבים ולאחר שהאריכו את חייה ואת ייסוריה בעזרת מכשירים ואמצעים מלאכיותיים.בשנת 1989, לאחר שפרשה לגמלאות, הצטרפה לליל"ך. מספר כרטיס החבר של – 183.

סטלה ניבי

ענת מאור

מכהנת כיו"ר עמותת ליל"ך משנת 2020. נולדה בישראל בשנת 1945 בקיבוץ נגבה. הוריה עלו מפולין והיו בין מייסדי הקיבוץ ומגיניו במלחמת העצמאות. למדה בבית הספר היסודי ובתיכון בנגבה, שירתה בצבא כקצינה בנח״ל. כיהנה כמזכירת הקיבוץ, כמנהלת בית הספר התיכון האזורי ״צפית״ וכשליחת עלייה בארצות הברית. כיהנה כחברת כנסת בשנים 1992- 2003. נטלה חלק בוועדת החינוך, העבודה והרווחה, מעמד האישה, וחוקה. היתה יו״ר ועדת המדע וסגנית יו״ר הכנסת. 41 חוקים שיזמה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. בעלת דוקטורט בנושא החקיקה בכנסת מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 ענת מאור יזמה את הנחת הצעת חוק הראשונה בכנסת בנושא המנעות מהארכת חיים במצב של סבל. מרצה בנושא במסגרות רבות.