המידע המופיע בכתבה זו מובא לצורכי מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף לפנייה לעורך דין מוסמך. אף שנעשה מאמץ להבטיח את דיוק הנתונים, ייתכנו טעויות או שינויים לאחר מועד הפרסום. אם מצאתם טעות או חוסר דיוק, נשמח אם תיצרו קשר לצורך תיקון או הבהרה.
חשיבות החתימה על מסמכי 'סוף חיים'
א"פ (אילת) 50451-03-24 היועמ"ש נ' מ.ב (31.3.2024 כב' השופט מרדכי לוי)
חולה אושפזה בבית חולים יוספטל במחלקה לטיפול נמרץ, כשהיא מורדמת ומונשמת, לאחר דימום מוחי נרחב. היא לא תיקשרה עם הסביבה, ולא ניתן היה לגמול אותה מההנשמה. הרופאים ביקשו לבצע הטרכיוסטומיה (פיום קנה) , אשר נועד להעניק לה תוחלת חיים של כשנה עד שנה וחצי לכל היותר, עם הנשמה ותוך טיפול במוסד מתאים. המשפחה התנגדה בטענה כי הדבר מנוגד לרצונה. הובהר כי ההליך הרפואי המתוכנן יאריך אמנם את חייה אך היא לא תוכל לתקשר עם הסביבה.
בית המשפט קבע כי הנטל להוכיח שאין מקום להאריך חיים מוטל על המבקש זאת, וזהו נטל כבד מאוד. במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי נטל זה לא הורם, ולא הובאה כל אינדיקציה לכך שרצונה של החולה שלא להאריך את חייה מובא נכונה על ידי בעלה ובתה. בית המשפט הדגיש כי למרות שהחולה הייתה רופאה במקצועה (כמו גם בתה), והייתה מודעת ליכולתו של אדם לצוות ביחס לגופו במקרים כאלה (למשל במסגרת חוק החולה הנוטה למות), היא בחרה שלא לנקוט בפעולה מקדימה זו. היעדר הנחיה מפורשת מצד החולה עצמה מחליש את טענת המשפחה בדבר רצונה.
בנוסף, בית המשפט קבע כי סירובם של בני המשפחה (הבת והבעל) להתמנות כאפוטרופסים לענייניה הבריאותיים של החולה, העלה ספק באשר לנחישות דעתה של החולה כפי שנטען על ידם. בית המשפט פירש זאת כרצונם שמישהו אחר ייקח את האחריות על חייה של החולה, מה שמחליש את טענתם בדבר רצונה הברור.
לפיכך בית המשפט פסק כי בנסיבות המקרה ומאחר שהחולה לא הותירה הנחיה רפואית מקדימה יגבר עקרון קדושת החיים והצלתם על פני עקרון רצון החולה כפי שהובע על ידי בני משפחתו.
א"פ (צפת) 9775-08-23 מדינת ישראל נ' ש.א. (כבוד השופטת אביבית נחמיאס)
המשיבה, כבת 55, חולה במחלה גנטית של ניוון שרירים והיא אושפזה במחלקת טיפול נמרץ כללי בבית החולים זיו לאחר שעברה ניתוח לכריתת רחמה עקב סרטן בשחלות. מאז הניתוח, היא הייתה מורדמת ומונשמת באמצעות "טובוס" ולא הצליחה לנשום בכוחות עצמה. הרופאים המליצו על ביצוע פיום קנה (טרכאוסטומיה) לצורך המשך טיפול והנשמה ממושכת, מאחר שלא הצליחה לנשום בכוחות עצמה. ללא ביצוע הפעולה, חייה היו צפויים להתקצר משמעותית.המשיבה לא הוגדרה כ"חולה הנוטה למות" כמשמעו בחוק החולה הנוטה למות. בעלה ובתה התנגדו נחרצות לבקשת הרופאים בטענה כי הדבר מנוגד לרצון המשיבה. המשיבה ביטאה בכתב ובעל פה את רצונה שלא להיות סיעודית לחלוטין ושלא להיות מחוברת למכונת הנשמה. היא חתמה על ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות, בו צוין במפורש כי אינה רוצה להיות סיעודית לחלוטין ואינה רוצה להזדקק למכונת הנשמה, וכן הנחיות להימנע מכל סוג של הנשמה מלאכותית. בית החולים טען כי מסמך זה אינו תקף מאחר שהמשיבה לא נכנסה תחת הגדרת 'חולה נוטה למות'.
בית המשפט דחה את בקשת בית החולים וקבע כי המשיבה הביעה את רצונה בצורה ברורה וחד משמעית וכי העובדה שהיא איננה נכנסת תחת הגדרת 'חולה נוטה למות' אינה מאיינת את הרצון הברור שהיא הביעה במסמך עליו חתמה.
מקרים בהם בית המשפט, בהסכמת המדינה, אישר לבקשתו של החולה לסיים את פעולת מכונת הנשמה (נוהל להפחתת הנשמה הדרגתית)
ה"פ תל אביב 16813-11-14 פלוני נ' היועמ"ש, (9.12.2014 כב' השופט רחמים כהן) .
מטופל במחלת ניוון שרירים (ALS) עתר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה להפסיק את פעולתה של מכונת ההנשמה אליה היה מחובר. היועץ המשפטי לממשלה, שנדרש להשיב לעתירה, הודיע כי אינו מתנגד לה, ובהסכמתו נעתר בית המשפט לבקשת החולה והתיר לצוות המטפל לבצע הפחתת הנשמה הדרגתית – הפחתת הדרגתית של קצב ההנשמה ושל ריכוז החמצן עד ל 21% (שהוא הריכוז החמצן באויר הרגיל), תוך מילוי ארבעה תנאים:
- על הרופא שיבצע את ההליך לוודא מעל לכל ספק סביר, שהמבקש נחוש בדעתו. רק אם ישיב בחיוב כי רצונו בכך, ניתן יהיה להיעתר לרצונו.
- לבצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, עד למינימום, תוך מתן סדציה פליאטיבית.
- להימנע מניטור של ריוויון החמצן בדם, רמת הגזים בדם והאלקטרוליטים.
- התהליך יתועד כראוי, בהתאם לנהלים הרפואיים.
כתבות על פסק הדין:
- כתבה בתקדין: ביהמ"ש אישר ביצוע המתת חסד הדרגתית בחולה במחלת ניוון שרירים סופנית.
- פרשנות – מצא אליהו, "בית המשפט כממלא חסר חוקי" בטאון ליל"ך, גליון 40, יולי 2015, עמוד 6-7;
- לחיות או לחדול – על החופש לבחור בניתוק ממכונת הנשמה, מבזק הארות פסיקה 42 , מאי 2015
במשך השנים הוגשו מספר תביעות לבתי המשפט עם בקשות דומות שתכליתן סיום פעולת מכונת הנשמה אשר אושרו על ידי בתי המשפט:
ת"א (תל אביב-יפו) 4937-07-25 מיכאל פודולסקי נ' היועמ"ש, (15.7.25 כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל).
תיק של חולה ALS (ניוון שרירים) המבקש להפסיק לקבל חמצן כדי לסיים חייו בכבוד, לפי "חוק החולה הנוטה למות".
כתבות על מקרה זה:
- פרסום ראשון: חולה סופני עבר המתת חסד בשבוע שעבר בשיבא תל השומר, אתר MAKO. פורסם ב-28.9.25.
- ביהמ"ש אישר באופן חריג – וחולה ALS עבר המתת חסד, אתר Ynet. פורסם ב-28.9.25 .
ה"פ (תל אביב-יפו) 10532-10-20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה. (5.11.2020 כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי).
כתבה בYnet על פסק הדין : שופטת קיבלה בקשה של חולת ALS לסיים את חייה.